פסק-דין בתיק ת"ק 005262/03

1.         התובע ביטח ביתו אצל הנתבעת.

            קיר בחצר ביתו הגובל עם בית השכן נסדק, החל לנטות על צידו ולהישבר. על הקיר נשענה פרגולה. כתוצאה מכך, נגרמו לתובע נזקים שונים והוא נאלץ להוציא הוצאות שונות לתיקון הסדקים ולמניעת התמוטטות הקיר והפרגולה.

2.         מומחה מטעם התובע, אינג' צבי וילנס, מהנדס בניין, בדק ומצא (נספח י"ב לכתב התביעה): "האדמה במקום הינה אדמת "נזאז" הנחשבת כאדמה נעה, ולכן יסודות הבניין ברחוב המתנדב הינן כלונסאות בעומק של כ-6 מטר. האדמה במקום "עובדת" כך שהיא מתפשטת ומתכווצת...".

            ובהמשך: "הסיבה להתפוצצות הקיר הינה התפשטות פתאומית של הקרקע מתחת לפרגולה אשר גרמה ללחץ פתאומי על הקיר, אשר גרם להתפוצצותו. למרות שהקיר התומך נבנה ותוכנן בצורה מקצועית כדי שיעמוד בפני התפשטות הקרקע, מסתבר שבזמן מסוים בשנת 2002 נוצר בקרקע כוח שלא ניתן היה לצפותו, אשר גרם לפיצוץ האמור. בנוסף לבקע נוצרה הטיה מסוכנת של הקיר לכיוון השכן".

            השמאי מטעם הנתבעת אימץ את מסקנתו של אינג' וינלס, לפיה "סיבת הכשל בקיר נובעת מתזוזת הקרקע" (נספח לכתב ההגנה).

3.         הויכוח בין הצדדים נעוץ בפרשנות הגדרתו של אחד ממקרי הביטוח המפורטים בפוליסת הביטוח, שעניינו "התפוצצות".

            התובע טוען, כי המקרה דנן נופל בתוך הגדרת מקרה ביטוח זה, כשהוא נעזר בהגדרה המילונית (מתוך מילון ספיר): "התפשטות פתאומית מתוך אנרגיה פנימית ובלווית רעש;  התפרצות והתרסקות לרסיסים בקול נפץ".

            הנתבעת טוענת כי המקרה דנן אינו יכול להיקרא "התפוצצות", משום שהמדובר באירוע מתמשך ולא פתאומי, וכמו כן לא מלווה ברעש (סעיף 7 לכתב ההגנה). 

4.         דעתי בנדון כדעת הנתבעת, אך לאו דווקא מטעמיה.

            חוזה ביטוח, ככל חוזה אחר, יש לפרש לפי אומד דעתם של הצדדים (סעיף 25 (א) ל חוק החוזים, חלק כללי, התשל"ג-1973).

            אמנם, המשמעות המשפטית הניתנת ללשון הטקסט של החוזה חייבת ליפול לגדר מתחם המובנים הלשוניים שלו (ע"א 779/89 שלו נ' סלע חברה לביטוח בע"מ,  פ"ד מח (1) 221), אך מתוך כל המשמעויות שניתן לישבן עם המובן הלשוני האמור, יש לדלות את זו המתיישבת עם אומד דעתם וכוונתם הסובייקטיבית האמיתית של הצדדים לאותו חוזה (ע"א 46258/93 מדינת ישראל נ' אפרופים שיכון ויזום    (1991), פ"ד מט (2) 265).

            כאשר מדובר - כמקרה שלפנינו - בפוליסה "תקנית" או "סטנדרטית", שתוכנה מוסדר באופן נורמטיבי מכח תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח דירה ותכולתן), התשמ"ו-1986, קשה לדבר על כוונה "סובייטיבית", ולכן יש לבחון את התכלית האובייקטיבית, שהיא "התכלית הטיפוסית המתחשבת באינטרסים המקובלים על צדדים הוגנים ליחס חוזי" ( שלו הנ"ל, עמ' 228).

5.         מסקנתי מכל האמור לעיל היא, כי יש לבחון את הגדרת המושג "התפוצצות" בלשון הרגילה הנוהגת בציבור.

            "התפוצצות" בלשון הרגילה נאמרת בקשר להתפוצצותו של חומר נפץ או התפוצצות הנגרמת מגז, קיטור וכיו"ב. המשותף לכל אלה הוא אופן התרחשותם וביטוים החזותי: חומר הנפץ או הגז או הקיטור "מתפוצץ" ברגע אחד וגורם לגל הדף משמעותי, שכתוצאה ממנו מתרסקים, נשברים ונסדקים הגופים הסמוכים לאותו חומר.

            בתיאור זה "התפוצצות" היא "קרובת משפחה" של "התלקחות", שגם שם מדובר באירוע הנגרם באחת וגורם לבעירה האוחזת בגופים סמוכים, ולכן סמכו אותם מתקיני התקנות ומנסחי הפוליסות באותו סעיף.

            במקרה דנן, לעומת זאת, מדובר בתופעה הרחוקה באופן ניכר מהתיאור דלעיל.

            זהו אירוע גיאולוגי: תזוזת קרקע שגרמה בעקיפין להיסדקות הקיר. גם אם המומחה תיאר זאת כ"לחץ פתאומי", הרי שמדבריו עצמו עולה כי האדמה במקום מטבעה "מתפשטת ומתכווצת", כך שאין זה אירוע שנגרם ברגע אחד. אותה תזוזה לא גרמה לגל הדף והסדקים לא נוצרו באופן ישיר מ"התפוצצות" הקרקע, אלא באופן עקיף מכך שהאדמה זזה.

            הדימוי המתאים יותר לתיאור זה הוא "קריעה" של בגד וכדו' הנגרמת על ידי משיכת אותו גוף משני כיוונים נגדיים, או "שבירה" הנגרמת על ידי הפעלת לחץ פיזי על אותו גוף.

            אמנם, על דרך ההשאלה ניתן ליישב את המינוח "התפוצצות" גם עם אירוע זה, כמו שהמונח מושאל לתיאורים אחרים: "התפוצצות" אוכלוסין, ההסכם "התפוצץ" וכיו"ב, אולם אז המונח הוא על דרך ההשאלה בלבד (ראו: א. אבן שושן, המילון החדש, מהדורת תשמ"ה, עמ' 628).